החלטה בתיק ת"א 111-08

1.         המבקשים עתרו לצרף את מניב ראשון בע"מ (להלן: "מניב") וכן את מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: "מע"צ) כנתבעות נוספות בתובענה. לחלופין, ביקשו הארכת מועד להגשת הודעת צד ג' נגד מניב ומע"צ.

2.         הגשת תגובה לבקשה התעכבה פרק זמן ממושך נוכח הליכי גישור שהתקיימו בין הצדדים, ורק לאחר שנתקבלה הודעה על כשלונם, הוגשה תגובה ותשובה לתגובה (וספיחים נוספים לאחר מכן, שלא ראיתי להם משמעות יתרה).

            כאן המקום גם להתנצל בפני הצדדים על העיכוב שחל במתן החלטה בבקשה זו.

3.         בתביעתם עתרו התובעים לשלושה סעדים:

א.         צו עשה נגד המבקשת 2 (להלן: "נתיבי היובל") לסילוק צינורות "48 (להלן: "קו הניקוז") שהטמינה בחלקות התובעים.

ב.         צו מניעה נגד שתי המבקשות בקשר לעבודות להנחת קו "40 (להלן: "קו מקורות") בחלקות התובעים.

ג.          פיצוי בסך 500,000 ש"ח בגין נזקים בלתי ממוניים שנגרמו לתובעים.

4.         יצויין כי בעוד קו הניקוז הונח בחלקות התובעים עוד בטרם הגשת התביעה, הרי הנחתו של קו מקורות בחלקות התובעים נמנעה במסגרת צו מניעה זמני שניתן על ידי בית המשפט, והקו הונח בתוואי אחר שאינו עובר בחלקות התובעים.

5.         בבקשתן טוענות המבקשות כי צירופן של מניב ומע"צ חיוני על מנת שבית המשפט יוכל להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

            המבקשות טוענות כי כבר בכתב התביעה טענו התובעים כי הנחת קו הניקוז נעשתה עבור עיריית ראשון לציון (להלן: "העירייה") ו/או מניב. כן טענו כי הסכם הזיכיון מכוחו הונח קו הניקוז, קבע כי הקו יבוצע "לאחר תאום עם עיריית ראשון לציון ולאחר קבלת זכות מעבר מהעירייה. ביצוע המובלים וביצוע קו הסניקה יהיו תחת פיקוח נציגי העירייה. לאחר גמר הביצוע יימסרו המובלים וקו הסניקה לאחזקת ותפעול העירייה".

            עוד טוענות המבקשות כי בפגישה מיום 12.7.04 שסיכומה צורף לבקשה, סוכם שהעירייה תקבל את נתוני בעלי המקרקעים הרלבנטיים ותודיע להם על כוונתה להניח את קו הניקוז בשטחיהם.

            המבקשות טוענות בנוסף כי נוכח האמור לעיל, יכול פסק הדין לפגוע בזכויותיה של מניב שהינה זרוע התשתית של עיריית ראשון לציון, ומשמשת כתאגיד המים והביוב של ראשון לציון, מה גם שתיאום זכות המעבר במקרקעי התובעים היה באחריותה.

            באשר למע"צ, טענו המבקשות כי היא האחראית על ביצוע פרוייקט כביש 431 במסגרתו בוצע קו הניקוז וניהלה ופיקחה על העבודות שבוצעו מכוחו. כן אישרה מע"צ כי היא מסכימה לתנאי ההסכם בין המבקשות לבין עצמן ואישרה את ביצוע עבודות הנחת הקו.

            המבקשות טענו כי אם יש לתובעים עילת תביעה נגדן, הרי יש להן עילת תביעה זהה נגד מניב ומע"צ ויש לצרפם להליך הנוכחי על מנת שהתביעה תתברר בשלמותה.

            כן טענו המבקשות כי אם מניב ומע"צ לא יצורפו כנתבעים נוספים, לא תהווה ההכרעה בתיק זה מעשה בית דין לגביהם, ואם התביעה תידחה או לא תתקבל במלואה, יוכלו התובעים להגיש תביעה נגדם כשמניב ומע"צ יוכלו לטעון אז כי יש להטיל את האחריות על המבקשות.

            עוד טענו המבקשות כי טרם החלה הבאת הראיות בתיק ושלב זה הינו שלב מתאים וראוי לצירוף המבוקש.

6.         התובעים התנגדו לבקשה. לטענתם, התובע מחליט מי ייתבע על ידו ונגד מי מבקש הוא לקבל סעד.

            התובעים טענו כי אין לכפות עליהן לתבוע נתבעים שאין הם מבקשים לתבוע אותם ואינם חפצים בסעד נגדם, ואשר אילו היו נכללים על ידי התובעים כנתבעים בכתב התביעה, היתה להם טענת חוסר עילה ו/או העדר יריבות.

            התובעים טוענים כי הגם שהנחת קו הניקוז נעשית עבור העירייה, לא עולה על דעתם כי רשות שלטונית כמו העירייה תתיר למבקשות להיכנס לקרקע שבבעלות פרטית שלא הופקעה ושלא נתפסה בה חזקה בעקבות הפקעתה או עפ"י הסכם כדי לבצע בה עבודות, גם אם הן לטובתה.